אני והנייד שלי

תגיד, בשביל מה יש לך טלפון ביד?

חכה שניה. מצלצלים אלי. אני חייב לענות

(אני מבוקש…)

הלו.. כן, שוב ביטוח בריאות. נהייתי חולה מזה.

 

תגיד, בשביל מה אתה מחזיק טלפון ביד,

ויש לך רק שתי ידיים?

איך אתה מסתדר עם יד אחת?

מסתדר, אחי, מסתדר.

מה, לא ראית אנשים מוגבלים?

מתרגלים…

 

תגיד, מה אתה עושה עם הטלפון?

אני? כן. אתה.

בשבילי זה כמו בגד. אני לובש אותו בבוקר

ובערב ישן איתו ליד המיטה.

למה? כי אולי מישהו יחפש אותי.

 

בשביל מה אתה צריך שיחפשו אותך?

אני? כן. אתה.

כי אני … אני…

אני צריך אהבה.

 

רגע.. שנייה. ומה עם משמעות החיים?

לאן כל זה הולך?

לא יודע. זה לחכמים. אהה…

מה היית עושה בלי טלפון כמה ימים?

אני? מה פתאום. לא יכול. לא רוצה.

הצילו…

רגיל.

 

מה? אתה ככה בא ולוקח לתינוק את המוצץ?

לא. לא בא. אני גם לא מאלה שעושים גמילה.

אני זורם עם הטבע.

 

בואנה.. הוצאת לי את החשק מהאייפון שלי. רגע,

איך קוראים לו? שכחתי? איפון, שמשון?

כן. לא חשוב. הכל אותו שיט.

 

ונגיד אתן לך הטלפון. מה אעשה עם עצמי?

פתאום יהיה לי חור, פתאום יהיה לי בור,

פתאום יהיה לי מלא זמן חופשי.

 

מכור. אתה מכור.

אבל זה לא סתם.

יש לך בור בלב, שרוצה להתמלא באור.

אור? אור אמרת?

כן. אור.

 

נשמע טוב.

איך מתמלאים באור הזה?

בוא, בוא שב. אספר לך.

או יותר טוב,

קח ספר.